הי חברים
בשבוע שעבר הגיעה אלי בדואר חולצה מודפסת שהזמנתי באיזה אתר בחו"ל
אתר כזה שאתה מעלה עיצוב, בוחר על איזה חולצה להדפיס את העיצוב משלם ומקבל בדואר.
הדפסתי על החולצה את ההסמל של ה"טאו" (בטח מוכר לכם השם מ"הטאו של פו" מוכר גם בשם "דאו")
מי שמכיר אותי ו\או עוקב אחרי הבלוג יודע שאני מתרגל טאי צ'י (כבר יותר מ6 שנים…)
בפוסט הזה אני לא ארחיב על סגולות הטאי צ'י אבל אני מספר את זה כי הטאי צ'י היא אומנות לחימה שמושתתת על פילוסופיית ה"טאואיזם"(ויש גורסים "דאואיזם")
אז חיפשתי בגוגל אימג'ס תמונה של סמל ה"טאו" בקליגרפיה סינית, ושמתי אותו על חולצה.
והנה החולצה:
בסמלים הסיניים לכל אות(סמל) יש משמעות.
המשמעות של טאו זה "דרך"
אני לא בקטע של טאואיזם כדת(זה בכלל לא דת…) אבל רציתי את החולצה הזו כעוגן(anchor) שיזכיר לי ליישם את עקרונות הטאי צ'י בגוף ובנפש וגם את עניין ה"דרך".
אז מה הקטע הזה של "הדרך" ולמה אני פתאום כותב על זה עכשיו?
1) בשבוע שעבר קיבלתי את החולצה המדוברת ולבשתי אותה לראשונה
2) בשבת אחרונה התחלנו את ספר "במדבר" שמדבר על "הדרך" ונתקלתי ברעיונות יפים (בספר "טללי חיים") אז רציתי לשתף בסיפנון קל 🙂
הדרך
רוב החיים שלנו אנחנו נמצאים במוד של השגת היעדים והמטרות שהצבנו לעצמנו ואנחו רוצים להגיע אל השלמות, אל המצב שהיעד יושלם.
בד"כ זה לא קורה אף פעם!
אני זוכר שכשהייתי סטודנט אמרתי לעצמי רק עוד 3 שנים…שנתיים…שנה ואני עובד בהייטק עם משכורת שמנה והכל סבבה,
אבל כשהתחלתי לעבוד ולא קיבלתי "רכב חברה" אז אמרתי לעצמי… עוד שנה ויש לי רכב והכל סבבה ,
ואחרי שקיבלתי רכב קטן ומשומש אמרתי … עוד שנה ואני מקבל רכב חדש גדול והכל סבבה,
ועוד … אני מקבל קידום וכו' וכו' וחוזר חלילה.
אבל חוץ מהעניין שלא מגיעים אף פעם לשלמות הזו, המיינדסט הזה של לצפות כל הזמן להגיע אל המנוחה והנחלה עלול לגרום לנו לסבל ויאוש כאשר אנחנו נתקלים בקשיים ותקיעויות בדרך.
כי כשאנו מדמיינים כל הזמן את סוף הדרך ומצפים להגיע לשם, אז אנחנו עלולים להסתכל על הקשיים והאתגרים בעין ביקורתית שמחלישה אותנו מלהמשיך ולצעוד קדימה.
וצריך להבין שיש שני מצבים נפשיים, האחד הוא של מנוחה שלאחר ההגעה ליעד והשני הוא של התקדמות("הדרך")
ושני המצבים שונים אחד מהשני, כי כשאנחנו במצב נפשי של מנוחה אז כל נושא לא מתוכנן שקופץ פתאום מכניס בנו כעס שהדברים לא קורים בדיוק כמו שחשבנו שיקרו(ישבת לקרוא ספר בסוף היום והילדה מתעוררת פתאום עם חום….)
אבל אם אנחנו במצב נפשי של "דרך" אז אנחנו תמיד בדריכות מה, ואנחנו יודעים שכל מה שיצוץ פתאום הוא חלק מהדרך וכך יוצא שאתה שמח גם במעט טוב שאתה משיג(גם ב2 דפים שהספקת לקרוא לפני שאשתך קראה לך פתאום להכין ארוחת ערב…)
בנוסף,כשאתה מרגיל את עצמך להיות במצב נפשי של "דרך" אז זה עוזר לך לעבוד על המידות כגון כעס עצבות וכד'
כי מתי קורה לנו שאנחנו פתאום כועסים? או עצובים? או לחוצים?
מתי שהדברים לא קורים בדיוק כמו שתכננו, חשבנו שהגענו אל היעד והכל מסודר, ופתאום הדברים לא מסתדרים…
אבל אם אנחנו במצב נפשי של "דרך" אז אנחנו יודעים שאלו רק אתגרים שצצים בדרך ….
אל תאמין בעצמך
עכשיו בואו ניקח את זה צעד אחד קדימה,
כתוב במסכת אבות "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"
איזו אמירה?? סותרת את כל מה שמספרים לנו בספרי העזרה העצמית(תאמין בעצמך, אתה כל יכול וכו')
הכוונה באמירה זו היא שגם אם אתה חושב שהצלחת להתגבר על איזה עניין( אתה כבר לא נמשך למתוקים ואפילו אם יהיו בחתונה הערב את הקינוחים הכי שווים בעולם אתה לא תיגע בהם)
ופתאום… בום, אתה נופל 🙁 (אתה יורד על כל סוגי הקינוחים ללא הכרה)
אם אתה לא מבין שאתה במצב של "דרך" אתה תיפול ליאוש והלקאה עצמית, ותגיד שכל העבודה שעשית עד עכשיו לא שווה כלום (ותעניש את עצמך בזה שכל השבוע תטחן קוראסונים ושאר ג'אנק.)
אבל אם אתה במצב של "דרך" אז אתה תדע שזוהי עוד מהמורה קטנה ומחר אתה אדם חדש 🙂
קצת זה גם טוב
החוכמה היא לשמוח גם בקצת שהישגתי, בחלק הטוב שעשיתי, וגם אם עדיין לא הגעתי לשלמות.
"איזהו עשיר, השמח בחלקו"(אבות ד')
זוהי החכמה של העשירות, להיות שמח גם בחלק ולא להתבאס מהמצב החלקי בגלל שאני שואף לשלמות.
והדרך להגיע לשמחה בחלק,בקצת שהשגתי הוא להבין שאנחנו נמצאים ב"דרך" ולהיות במצב נפשי של "דרך"
ועוד עניין… להיות בענווה, להכיר את החוזקות שלי וגם את החולשות שלי ולהיות שמח במה שאני ולא להיות עצוב ממה שאני לא.
ולענייננו…
ועכשיו אני צריך לקשר את זה איכשהו לאתר שלי שהוא סתם קורס לבניית אתר בקלות ועוד בלוג שאמור לדבר על שיווק באינטרנט , כדי שלא תגידו שהפכתי למטיף דתי רוחני יהודי או סיני
אז כמו שאמרתי כבר בכמה פוסטים…(כגון הפוסט הזה או הפוסט הזה ועוד…)
אל תצפו שיהיה לכם תוך יום אתר של מליון דולר + אלפי לקוחות וגולשים שיעריצו אתכם + מקום ראשון בגוגל על כל הביטויים.
אתם צריכים להתחיל, ולהבין שאתם "בדרך", וככל שתתמידו הדברים יהיו יותר מעניינים ואתם תתקדמו ותגלו דברים חדשים ותכנסו יותר עמוק בכל עניין
ואני אומר לכם: יהיה מעניין
נ.ב – אתם חושבים שכשהכנתי את הקורס בפעם הראשונה חשבתי שאני מסוגל לכתוב פוסט כזה ארוך וחפרני?
לא! לא דמיינתי לעצמי,לא תכננתי בכלל לפתוח בלוג, חשבתי על קורס וזהו, אח"כ החלטתי לפתוח בלוג עם הדרכות מתקדמות של צילומי מסך בוידאו, ואז פתאום התחלתי גם להצטלם ולדבר בוידאו, ואז עברתי גם לכתוב, וכו' וכו'
זה פשוט מגיע!
אבל אם לא עושים את הצעד הראשון אז איך נגיע לצעד השני והשלישי?
ברגע שאתם עושים צעד אז רואים פתאום אופק יותר רחוק, כי אתם במקום שונה ומתקדם יותר.
צריך פשוט לאזור אומץ ולעשות את הצעד הבא!
אם עדיין אין לכם אתר – תבנו אתר
אם יש אתר ואין קהל – תייצרו רשימת תפוצה
וכו' וכו'
בהצלחה 🙂